הלכה על שמואל א 3:14: משנה תורה ופסיקה יהודית

אהבת חסד

וראה עוד כח המדה הקדושה הזו, שהיא מועלת להאריך ימיו של אדם. וכמו שמצינו בבני עלי (ראש השנה י"ח), שנגזר עליהם (שמואל א', ב' ל"ג): "וכל מרבית ביתך ימותו אנשים". והיה גזר דין שיש עמו שבועה, שאינו מתקרע, כמו שאמרו חז"ל (ראש השנה שם), ואף על פי כן כשהוציא הקדוש ברוך הוא את הגזר דין עליהם, רמז להם שבתורה ובגמילות חסד יוכלו לבטל דבר זה, ויאריכו ימים. וכדכתיב (שמואל א', ג' י"ד): "ולכן נשבעתי לבית עלי אם יתכפר עון בית עלי בזבח ובמנחה". ואמר אביי: בזבח ובמנחה אינו מתכפר, אבל מתכפר הוא בתורה ובגמילות חסדים. כן איתא בראש השנה (י"ח). ואמרו שם עוד, דאביי ורבא תרויהו מדבית עלי קאתו רבא דעסק בתורה חיי ארבעין שנין אביי דעסק בתורה ובגמילות חסדים חיי שתין שנין. וגם היא מועלת להנצל מחבלו של משיח, כמו שאמרו חז"ל (סנהדרין צ"ח:): שאלו תלמידיו את ר' אליעזר: מה יעשה אדם וינצל מחבלו של משיח? אמר להם: יעסק בתורה ובגמילות חסדים. והזכות הזה עומד לו לאדם לכל הדורות שאחריו, כמו שאמרו חז"ל: (בילקוט תהלים רמז תתנ"ט) החסד עומדת לו לאדם עד סוף כל הדורות, שנאמר (תהלים ק"ג י"ז): "וחסד ה' מעולם ועד עולם על יראיו".
שאל רבBookmarkShareCopy